העיבוי נוצר כתוצאה מהפרשי טמפרטורה בין פנים הדירה לחוץ הדירה .כאשר טמפרטורת המשטח הפנימי של המעטפת החיצונית נמוכה מטמפרטורת הדירה מתרחש תהליך פיזקלי של התעבות אדי המים הנמצאים באוויר ולהפוך לטיפות מיםהעיבוי נוצר כתוצאה מהפרשי טמפרטורה בין פנים הדירה לחוץ הדירה .כאשר טמפרטורת המשטח הפנימי של המעטפת החיצונית נמוכה מטמפרטורת הדירה מתרחש תהליך פיזקלי של התעבות אדי המים הנמצאים באוויר ולהפוך לטיפות מים . במידה והאבן אינה אטומה או אבן שלא ע"פ תקן 2378 מים חודרים ובשלב מאוחר יותר גורמים להתנתקות האבן מקיר הרקע . וכמובן אם האבן אינה קשורה לרשת או שויתרו על הרשת במהלך החיפוי הסיכוי לנשירתה הוא גבוה ביותר .
אחת הבעיות הנפוצות היא תופעת העיבוי ( קונדנסציה ) תופעה אשר נגרמת כתוצאה מהפרשי טמפרטורה הנוצרים בעת חימום/קירור הדירה .
העיבוי נוצר כתוצאה מהפרשי טמפרטורה בין פנים הדירה לחוץ הדירה .כאשר טמפרטורת המשטח הפנימי של המעטפת החיצונית נמוכה מטמפרטורת הדירה מתרחש תהליך פיזקלי של התעבות אדי המים הנמצאים באוויר ולהפוך לטיפות מים . במידה והאבן אינה אטומה או אבן שלא ע"פ תקן 2378 מים חודרים ובשלב מאוחר יותר גורמים להתנתקות האבן מקיר הרקע . וכמובן אם האבן אינה קשורה לרשת או שויתרו על הרשת במהלך החיפוי הסיכוי לנשירתה הוא גבוה ביותר .
לכן קיימת חשיבות רבה לבידוד התרמי של המבנה , במיוחד במקומות בהם המבנה נמצא בפני תנאי אקלים קיצוניים ( חימום בחורף / קירור בקיץ ) . מחקרים שנערכו הוכיחו כי ההשקעה הכספית בבידוד תרמי באזורים בהם נדרשים קירור/ חימום ממושך מוחזרת תוך מספר מועט של שנים המתבטאת בחסכון עצום בחימום /קירור הדירה בתקופות הרלוונטיות , והנקודה החשובה מקטין את הסבירות להתהוות עיבוי , עובש , ושומר על אבן החיפוי מאפשרות של התנתקות מקיר הרקע .
תקן 1045 מגדיר את הדרישות המינמליות לבידוד תרמי של רכיבי מעטפת הבניין במטרה של צמצום תופעת העיבוי, הבטחת נוחות טרמית והגדלת החסכון באנרגיה. התקן התאים את מדינת ישראל לאזורי אקלים שונים שהם:
אזור א - מישור החוף .
אזור ב - השפלה והנגב הצפוני .
אזור ג - ההר.
אזור ד - בקעת הירדן .
התקן מחמיר בהדרגה בדרשותיו מאזור לאזור , התקן פוסם בשנת 1979 ןמאז עבר שינויים ותוספות תוך התיחסות רבה לפיתוחים, וחידושים בחומרים שיטות ועוד. מתוך כוונה ברורה של חסכון בהוצאות שימוש באנרגיה.
אחת הבעיות הנפוצות היא תופעת העיבוי ( קונדנסציה ) תופעה אשר נגרמת כתוצאה מהפרשי טמפרטורה הנוצרים בעת חימום/קירור הדירה .
העיבוי נוצר כתוצאה מהפרשי טמפרטורה בין פנים הדירה לחוץ הדירה .כאשר טמפרטורת המשטח הפנימי של המעטפת החיצונית נמוכה מטמפרטורת הדירה מתרחש תהליך פיזקלי של התעבות אדי המים הנמצאים באוויר ולהפוך לטיפות מים . במידה והאבן אינה אטומה או אבן שלא ע"פ תקן 2378 מים חודרים ובשלב מאוחר יותר גורמים להתנתקות האבן מקיר הרקע . וכמובן אם האבן אינה קשורה לרשת או שויתרו על הרשת במהלך החיפוי הסיכוי לנשירתה הוא גבוה ביותר .
לכן קיימת חשיבות רבה לבידוד התרמי של המבנה , במיוחד במקומות בהם המבנה נמצא בפני תנאי אקלים קיצוניים ( חימום בחורף / קירור בקיץ ) . מחקרים שנערכו הוכיחו כי ההשקעה הכספית בבידוד תרמי באזורים בהם נדרשים קירור/ חימום ממושך מוחזרת תוך מספר מועט של שנים המתבטאת בחסכון עצום בחימום /קירור הדירה בתקופות הרלוונטיות , והנקודה החשובה מקטין את הסבירות להתהוות עיבוי , עובש , ושומר על אבן החיפוי מאפשרות של התנתקות מקיר הרקע .
תקן 1045 מגדיר את הדרישות המינמליות לבידוד תרמי של רכיבי מעטפת הבניין במטרה של צמצום תופעת העיבוי, הבטחת נוחות טרמית והגדלת החסכון באנרגיה. התקן התאים את מדינת ישראל לאזורי אקלים שונים שהם:
אזור א - מישור החוף .
אזור ב - השפלה והנגב הצפוני .
אזור ג - ההר.
אזור ד - בקעת הירדן .
התקן מחמיר בהדרגה בדרשותיו מאזור לאזור , התקן פוסם בשנת 1979 ןמאז עבר שינויים ותוספות תוך התיחסות רבה לפיתוחים, וחידושים בחומרים שיטות ועוד. מתוך כוונה ברורה של חסכון בהוצאות שימוש באנרגיה.
